ייצוג האל ונוכחותו הפיזית הם נושא מורכב ביהדות. לפעמים האל מתגלה לפני האדם, לפעמים הוא אומר את דברו באמצעות שליח, ולפעמים באמצעות נס כדוגמת הסנה הבוער או עמוד האש שהאיר את דרכם של בני ישראל בצאתם ממצרים.

אומנם היהדות אוסרת לתאר את האל בציור או בפיסול, אך מעניין לגלות עד כמה האל נוכח וגשמי בשפת הדיבור: האל הוא ארך אפיים, הוא הוציאנו ביד חזקה ובזרוע נטויה, ויש לו בית, הוא בית המקדש, מקום שכינתו. במידה מסוימת, ליהודי המאמין בית הכנסת הוא המקום שבו הוא פוגש את האל. הביקור בבית הכנסת, בעיקר בעת בקשת מחילה או הכאה על חטא, הוא מעמד מיוחד, ויש לייחד לו התנהגות אחרת. כתובות המזכירות למתפלל לפני מי הוא עומד ומתפלל ומבקשות ממנו – אם תרצו – "להתנהג בהתאם" הן רק דרך אחת להבהיר לבאים בשערי בית הכנסת את גודל המעמד.

לוח האבן שעליו חקוקות המילים "דע לפני מי אתה עומד" נלקח מפנים בית הכנסת הגדול של פדובה והוא מתוארך למאה ה-15, עובדה שעושה אותו לאחד הפריטים העתיקים ביותר באוסף המוזיאון. הדגם המעטר את הכתובת שימש המודל לכותרת התערוכה שעיצבה רשמת המוזיאון, שיפי רטהאוז.