היריון ולידה היו כרוכים בעבר בסכנה גדולה לחיי האם ולחיי היילוד. יולדות רבות מתו בלידה, ותינוקות רבים לא הוציאו את שנתם. לא מפתיע שיולדת שניצלה מסכנה גדולה בשעת הלידה הרגישה צורך להודות לאל הטוב ולהקדיש לכבוד הנס הפרטי שלה כתר תורה יפה ויקר.

להגנה על תינוקות מפני רוחות רעות ושדים (לילית, לדוגמה), המתנכלים לתינוקות שטרם נימולו, מיהרו הורים לקשט את עריסות התינוק בקמעות. ביהדות איטליה נפוץ מאוד השימוש בקמעות המכונים "שדי" על שם ראשי התיבות שד"י שבחזיתם. קמעות אלו קיימים בשלל צורות וסגנונות ולעיתים הם מעוטרים בסמלים נוספים כמו כלי בית המקדש, סמלי משפחה ועוד. קמעות אלו ליוו לפעמים את הילדים גם כשגדלו מעט, והם גם הועברו בין ילדים באותה משפחה וכן מדור לדור.