עמנואלה (ללה) לוצאטי עם אחותו גביראלה הדר.
באדיבות גבריאלה הדר ומשפחתה.
מלבד לָלָה, לזוג גווידו ופרננדה לוצאטי יש גם בת- גבריאלה – הצעירה מלָלָה בשבע שנים. בין השנים תמיד היתה מערכת יחסים קרובה וחמה. גבריאלה מספרת שללה היה עושה לה הצגות עם בובות ומשנה את כל הסופים של הסיפורים והאופרות כי היא לא אהבה סופים עצובים.
לאורך שנות ילדותה של גבריאלה צייר אותה לָלָה כמה פעמים, וסגנון הציור משקף את ההתפתחות האמנותית של ללה, עד שזה מצא את הסגנון הייחודי לו ושמזוהה עימו היום כל כך. בדיוקן המאוחר ביותר כבר ניכר שינוי משמעותי בסגנון יצירתו והשפעת סגנונם של אמנים אחרים, במיוחד מארק שאגאל. לצד דיוקנאות רציניים בשמן ובצבעי מים, ישנם גם המכתבים ששלח לה לאורך השנים ובזמן שלמד בלוזאן, ובהם שלל איורים קטנים, מלאי הומור המתארים את חוויותיו בלימודים.
Oltre Lele, Fernanda e Guido Luzzati avevano un'altra figlia, Gabriella, più giovane di lui di sette anni; tra i due fratelli ci fu sempre un rapporto caldo e intimo. Gabriella racconta che Lele le faceva sempre il teatro dei burattini, ed usava cambiare in bene la fine delle storie, perchè lei non amava i racconti tristi. Durante l'infanzia di Gabriella, Lele la ritrasse spesso, e lo stile dei ritratti rispecchia il suo sviluppo artistico, fino ad arrivare allo stile personale che lo contraddistingue. Nel ritratto più tardo si vede già una differenza notevole nel suo stile, con l'influenza di altri artisti, tra cui principalmente Chagall.
Oltre ai ritratti seri ad olio e ad acquerello, ci sono anche le lettere che usava mandarle, come quando studiava a Losanna; vi si trovano piccole illustrazioni piene di umorismo, che descrivono gli avvenimenti della vita da studente.